פסק-דין בתיק ע"פ 55613-02-12

1. נגד המערער, אביו ומי שהיא היום גיסתו, הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע ביום 1.8.10 בו יחסה לו המשיבה עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, איומים והיזק לרכוש במזיד. בהמשך, תוקן כתב האישום באופן שאביו של המערער וגיסתו נמחקו מכתב האישום, ועובדות כתב האישום והוראות החיקוק לגבי המערער שונו.

מתיאור העובדות בכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 29.7.10 בסמוך לשעה 21:50, בכיכר השלווה בדימונה, לאחר ששני שוטרים שהגיעו למקום ושפכו את האלכוהול שהיה בידו החל המערער להשתולל, ודחף את אחד השוטרים בפלג גופו העליון, בשעה שאותו שוטר ניסה להשתלט עליו. בהמשך, כאשר השוטר האחר לקח את המערער מידיו של השוטר שהמערער תקף, דחף המערער אף אותו, ואז נפלו משקפיו של השוטר. במעמד זה איים המערער על אחד השוטרים, בכך שאמר לו "אני אראה לך מה זה" וזאת אמר בכוונה להכשילו. המשיבה יחסה למערער בכתב האישום המתוקן את העבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.

ביום 11.5.11 הודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן, לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טעון, לפיו המערער יודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, לא יורשע בשלב זה, ויוגש תסקיר אודותיו, אשר יבחן את שאלת הרשעתו. צויין כי אין הסכמה בין הצדדים לעניין העונש. בטיעוניה בבית משפט השלום ציינה המשיבה כי בעבר, בבית משפט לנוער, המערער הואשם ונדון בגין עבירה זהה של תקיפת שוטרים ואז ניתנה לו הזדמנות, שכן בית המשפט נמנע מהרשעתו.

לאחר שהוגש תסקיר בעניינו של המערער, והצדדים טענו, החליט בית המשפט ביום 17.1.12, לאמץ את בקשת המשיבה ולהורות על הרשעתו של המערער. עם זאת, לנוכח האמור אודות המערער בתסקיר, בית המשפט הסתפק, בהטלת עונש של 100 שעות של"צ על המערער, וכן חייבו לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות אלימות או איומים.

ערעורו של המערער מופנה כנגד הרשעתו.

2. ב"כ המערער טען כי לנוכח נסיבותיו האישיות של מרשו, כפי שהן עולות מהתסקיר שהוגש אודותיו, והאמור במכתבו של מפקדו סגן אלוף בן שבת, אשר הוגש לעיוננו ולא הוגש בבית משפט השלום, ראוי להימנע מהרשעת המערער, כדי לא לפגוע בעתידו התעסוקתי.
3. מעיון בתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער היה תחת פיקוח שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים, במהלכה עבר הליך טיפולי שמטרתו לסייע בגיבוש זהות עצמית מתפקדת, והפסקת התנהגות עבריינית. תקופת הפיקוח הוארכה בשישה חודשים, כך שבסופו של דבר היה במשך שנה במסגרת אותו הליך. לאחר האירועים נשוא כתב האישום, נישא המערער, כיום הוא מתגורר בבית הוריי אשתו, ובתחילת השנה האזרחית נולד לו בן. המערער משרת כחייל בשירות סדיר בבסיס חיל האוויר, ונותרה לו עוד כשנה עד לסיום שירותו. בנוסף לעבודתו בבסיס, הוא עובד בשליחויות כדי לסייע בפרנסת משפחתו הצעירה. המערער לא השלים 12 שנות לימוד, שכן נשר בשנת הלימודים האחרונה, משהעדיף להשתלב במסגרת תעסוקתית. כיום, הוא מבקש להשלים 12 שנות לימוד, ולהשתלב בשירות קבע בצה"ל. שירות המבחן התרשם כי המעצר בו היה נתון, ההליך שעבר בשירות המבחן, נישואיו ולידת בנו, הניע תהליך שינוי חיובי אצל המערער. נאמר בתסקיר כי המערער "החל לגלות בגרות, איפוק, הפנים את גבולות החוק והחל לקחת אחריות על חייו. כן התרשמנו מיכולתו לדחות סיפוקים ולשקול את מעשיו לטווח הארוך". המלצת שירות המבחן בסיום התסקיר היתה להימנע מהרשעה "לאור גילו הצעיר והרצון לשמור על אפשרויות תעסוקתיות פתוחות עבורו".
4. בית המשפט בהרשיעו את המערער ציין כי "...לא ניתן לקבוע בנסיבות העניין כי הפגיעה בנאשם כתוצאה מהרשעה תיפגע בשיקומו..." וכן תוך התייחסותו לרצונו של המערער להמשיך בשירות קבע עם סיום שירותו הצבאי הסדיר, נאמר בפסק הדין כי "לא הוצג כל מסמך לעניין זה ואף לא הוצגו מסמכים או ראיות המצביעים כי בנסיבות העניין, משהוחזר הנאשם לשירות סדיר, בעוד ההליך דנן תלוי ועומד נגדו, לא יורשה להצטרף לשירות קבע היה ויורשע בדין, או כי שירות הקבע לו הוא צפוי, אם בכלל, עלול להיות מושפע מתוצאות ההליך המשפטי". לנוכח דברים אלה, וחומרת העבירות המיוחסות למערער, הרשיע בית המשפט את המערער בביצוען של העבירות בהן הודה.
5. אכן, הכלל הוא הרשעה, ואף אנו ספק אם היינו מתערבים בפסיקת בית המשפט נשוא הערעור, אלמלא הוצג בפנינו מכתבו של סגן אלוף בן שבת שהוא מפקד היחידה בה משרת המערער. בין היתר נאמר במכתב כי "עידן עבר שינוי באופיו ובהתנהגותו, התבגר בצורה מהותית וגיליון ההתנהגות בצבא נקי לחלוטין". וכן "תרומה משמעותית לכך הינה נישואיו לבחירת ליבו ובעיקר הציפייה וההבנה שעומד להיות אבא וכעת אחראי לא רק על עצמו וכל דבר שיעשה משפיע על היקרים לו ביותר". 

"עידן מבין ומצר על כך שהתנהג בילדותיות וללא מחשבה קדימה  ואת השינוי רואים באופן מידי". הרשעה, צויין במכתב, תיפגע משמעותית באפשרות המערער להתגייס לקבע, כפי שהוא שואף לעשות.

6. בענייננו, התקבצו מספר נימוקים אשר בעטיים, כשהם מצטרפים האחד לשני, סבורים אנו כי ניתן בפעם זו לסיים הדיון, באופן יוצא מן הכלל, ללא הרשעת המערער. כאמור, הוגש בעניינו של המערער תסקיר חיובי, אשר ממנו עולה כי במהלך כשנה לאחר ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבר המערער הליך טיפולי מוצלח, עד כי שירות המבחן ציין כאמור, כי המערער הפנים את גבולות החוק, לוקח אחריות על חייו, וסיגל את היכולת לדחות סיפוקים ולשקול את מעשיו לטווח ארוך. במהלך התקופה מאז עבר את העבירות בענייננו, נישא המערער והפך לאב, כשהוא מפנים את חובתו לדאוג לא רק לעצמו אלא אף למשפחתו הצעירה. אביו וגיסתו של המערער נמחקו מכתב האישום ע"י המשיבה, וזאת למרות שלגיסה יוחסו בכתב האישום מעשים חמורים יותר מאלה של המערער. המערער משרת שירות חובה בצה"ל, כאשר גיליון התנהגותו בצבא נקי לחלוטין, כפי שציין מפקדו, ושירותו ללא דופי. האמור במכתבו של סא"ל בן שבת בדבר פגיעתה של הרשעה בסיכויי המערער להתגייס לשירות קבע. לזאת נוסיף, שלמרות חומרתן של העבירות בגינן נותן המערער את הדין, ולמרות הצורך בהגנה על שוטרים ועובדי ציבור בכלל מפני פגיעה כלשהי מצד אזרחים, הרי שניתן לומר כי בענייננו מעשי התקיפה, דחיפה של שני שוטרים, לא היו במדרג הגבוה. המערער היה עצור 11 ימים מאחורי סורג ובריח, ולאחר מכן היה במעצר בית למשך 9 חודשים, כשרק התאפשר לו לצאת לבסיס בליווי הוריו ולחזור.
7. בהתקיים מכלול הנסיבות האמורות, ולא בלי התלבטות, מצאנו בסופו של יום לקבל את הערעור, באופן שמבטלים את ההרשעה, וקובעים, בהסתמך על הודאתו של המערער, כי המערער ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. המערער יבצע את עבודות השל"צ ויחתום על התחייבות כפי שקבע בית משפט השלום בפסק דינו.
8. המזכירות מתבקשת לשלוח עותק מפסק הדין לשירות המבחן על מנת שהמערער יופנה על ידו לביצוע עבודות השירות. 

ניתן היום,  כ"ד אייר תשע"ב, 16 מאי 2012, במעמד הצדדים.

__________________            _________________        __________________

ר. אבידע - שופטת                      י. שפסר - שופט                   א. חזק - שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: